כל האמת מאחורי השבועיים האחרונים במעון
זה לא סוד.
רובנו מכירות את "קייטנת הישרדות"
הילדים מתפרקים או הצוות שחוק? אולי שניהם יחד?
קבלי בסוף הפוסט 3 כלים מנצחים לסיים את השנה בטעם של עוד 
לאחר שנה עמוסה בעשיה, למידה, הובלה, התמסרות…
אנו חווים את סיום השנה בסיפוק. בנחת. ובסוד- לעיתים אף בשחיקה…
השבועיים האלו בו את שומעת מהצוות את המשפטים הקבועים: "אין לי כבר כוח" הילדים כבר גדולים ומרגישים את החופש" "אי אפשר להשתלט עליהם". הם הימים בו העייפות שהצטברה, האתגרים, הנסיונות שצלחנו יותר או פחות.. באים לידי ביטוי- – –
ישנם שעות בהם האווירה בכיתות הופכת ל"קייטנת שחיקה" שבה רק סופרים את הימים לאחור.
מוכר? כואב? שוחק?
מה הסיבה שאת, הצוות והילדים מרגישים כך?
המציאות במסגרות לגיל הרך מוכיחה כי הילדים לא מתפרקים בגלל סוף שנה, תמוז- אב.
הם מתפרקים כי הצוות הפסיק להוביל.
זה נורמלי ביותר שהמחנכות מורידות הילוך בגלל שחיקה ועייפות, זה טבעי שהן מרשות 'קצת' להתגמש בסדר ובגבולות, ובכל זאת הילדים חווים חוסר ביטחון ומגיבים בהשתוללות, בחוסר נוחות או במופנמות, כל אחד לפי הטמפרמנט האישי שלו.
הפתרון הוא לא "לזרום" עם השחיקה, לא לאפשר 'הקלות' ו'שחרור' אלא-
לאסוף את הצוות מחדש.
התבוננות ניהולית מעמיקה, חושפת כי המנגנון עובד באופן כזה:
כאשר המבוגר מרגיש שחוק, מצפה לחופש.
הפעוטות חווים את חוסר הסבלנות והשחיקה כרגשות קשים המופנים אליהם.
* ש' מחנכת בכיתת התינוקות, בשבועות האחרונים היא מתיישבת על כסא לאחר כל הכנת בקבוק. היא ממעטת בקשר עין עם התינוקות, היא מרבה לצאת להפסקת קפה. ממעטת לגוון כפעילויות.
קבוצת התינוקות שלה חווה את הטיפול כענייני וטכני. התינוק לא מרגיש את דמות ההיקשרות שלו זמינה ומכילה, ואולי אף מרגיש כי הוא מטריד ומפריע למחנכת לנוח….
חויה זו יוצרת קושי רגשי ובעקבות כך חוסר נוחות, עצבנות ואף התפרצויות.
* גם בכיתת הבוגרים, מ' מחנכת מנוסה מרגישה את החופש נושף בערפה, היא רואה את הפרסומות לארועי הקיץ ומריחה כבר את ריח הגלים..
טבעי שהיא משוכנעת כי הילדים חווים כמוה את התקופה, למרות שהילדים בני השנתיים לא חוו עדיין את החופש הגדול כמוה, ואינם מכירים את המושג ששמו "החופש הגדול "
הילדים בני השנתיים רואים את המחנכת מפסיקה לגוון בפעילויות. מתחילה לארוז ו'לסגור פינות'. הזמן החופשי בחצר או בתיבות משחק מוארך, מעבר ליכולת התואמת את שלב ההתפתחות. בעקבות כך ישנם ילדים הנראים כמתפרעים או כמחפשים להציק או להשתולל.
הילדים שגדלו 'הופכים' את הכיתה, מתקשים להתרכז בפעילות ממוקדת כמו מפגש או סיפור. מקצרים את שעת ההתנסות בחומרים.
כל אלו ועוד גורמים לצוות המחנכות להורים וכן, גם למנהלות… לחוש קוצר רוח ועצבנות (קלה..:) בחודשיים האחרונים של שנת הלימודים.
רוצה לדעת איך להחזיר את המושכות לצוות, ולסיים בטוב?
3 הצעדים להובלת מעון בסוף שנה
1. שיחת "איפוס כוונות" פדגוגית (Mindset)
על מנת "לאסוף את הצוות" צרו תחילה שגרות ישיבת צוות. אם עדיין לא הורגלתם לכך. עכשיו בדיוק זה הזמן!
תוכלו לתלות כרזה יפה בפינת הקפה עם הכותרת: "מעגלי צוות" או "מפגשי שיתוף וסיכום" בו תעדכנו על ישיבות צוות שבועיות עד לסיום השנה.
מפגשים אלו בסיום השנה מהווים לפעמים גלגל הצלה עבור הצוותות שהתעייפו… זמן להקשבה, להבנת המקום בו הצוות נמצא ומתוך כך להטמיע את הרעיון כי:
"דווקא כי אין לנו כוח, אנחנו חייבות להחזיר את המבנה והסדר. חוסר סדר מעייף אותנו יותר מפעילות מובנית". הגדרת השבועיים האחרונים לא כ"זמן מת", אלא כפרק זמן בעל ערך חינוכי עצום מזרים אנדרנלין חדש,
יצירת נושא לגיבוש צוות, נושא לימודי חדש ומרענן לסיום השנה, יכניס אנרגיות חדשות והבנה כי המנהלת והארגון רואות את השבועות האחרונים כהמשך זמן למידה והתפתחות לכל דבר!
2. הפיכת ארגון הכיתה לפעילות משותפת (ולא מטלה שנואה)
במקום שהצוות יארוז את המעון בזמן שהילדים משתוללים ברקע, נהפוך את הניקוי, המיון והאריזה לתוכנית פדגוגית. הילדים (במיוחד הגדולים יותר, בני שנתיים-שלוש) אוהבים לעזור, למיין ולנקות.
שילוב הילדים במשימות הארגון מוריד את העומס מהמטפלות ומעסיק את הילדים בעשייה בעלת משמעות.
3. ימי ההכנה כגשר של המשכיות
עבור הצוות נוכל לבנות 'תוכנית סגירה' מלווה בתחרות נושאת פרסים, בפעילות שתעניק ערך מוסף של גיבוש והוואי, מעבר למטרת הסדר והנקיון.
עכשיו הזמן המתאים לבנות את ימי ההכנה לשנה הבאה, לא רק כ"עבודה שחורה" של קרצוף וצביעה, אלא כזמן של חיבור לצוות. יצירת ריטואל שבו מסכמים יחד מה נרצה לקחת איתנו לשנה הבאה ומה אנחנו משאירים מאחור, כדי שהצוות ייצא לחופשה בתחושת הישג ולא בתחושת קריסה.
זהו אחד הכלים החזקים שלך, המנהלת, כלי שיעזור לך לפתור את הקושי של הצוות כבר מחר.
הכלי שיעשה לך סדר בשבועיים האחרונים: רוצה להפוך את הימים האחרונים של השנה לימים של עשייה רגועה ומשמעותית?
איך הצוות שלך מגיב לסוף השנה?
הובלת צוות שחוק היא אולי המשימה המורכבת ביותר של מנהלת מעון בחודש האחרון.
את לא חייבת להמציא את הגלגל לבד.
הצטרפי למנהלות נוספות בפורום האתר שלנו, שם אנחנו פותחות את הכל:
בואי לשמוע רעיונות, לשתף באתגרים מהשטח ולקבל השראה ממנהלות שעושות את זה בהצלחה.
