הַגָּשַׁת חֳמָרִים לַגִּיל הָרַךְ? כֵּן לִקְרוֹעַ וְלִמְרֹחַ!

כמה פעמים שמעת על חשיבותו של "תהליך".

"שה' מודד את המאמץ ולא את התוצאה."

כמה פעמים דיברו איתנו על משמעות הדרך ולא דווקא התוצר.

כעת יש לך את ההזדמנות להוכיח את התפיסה הזו. לא רק לדבר או לנאום עליה.       

אלא לתת לך לצוות ולילדים, אפשרות ממש לחוש את המשמעות שלה באמת.

חומר הוא הרבה מעבר לתחושה.

חומר הוא "מגע קסם" !

ניווט תוכן:

• רוצה לדעת למה כ"כ חשוב להנגיש ולגוון בהגשת חומרים בגיל הרך?>>
• מעוניינת ללמוד כיצד תקדמי אצלך ואצל הצוות שלך את היכולת לשהות בתהליך ההתנסות? >>
• כאן תקבלי רעיונות לחומרים בהגשה פתוחה – >>
• חשוב לך לדעת מה לא לעשות במסגרת ההתנסות בחומרים?? >>

העבודה עם החומר משפיעה על כל התחומים. התחום הרגשי, החברתי, המוטורי, השכלי, כישורי חיים ומיומנויות תקשורת גם הן מושפעות מעבודה עם החומר.

תהליך העבודה עם החומר משמש כתרפיה ותהליך טיפולי לגוף ולנפש!

כשאת דורשת תוצר מפעוט- את מפספסת את ההזדמנות המדהימה שמאפשרת לפעוט:

להתנסות

לחוש

לבדוק

ללמוד

להסיק מסקנות

להביע

לפרוק.

כל מילה מהרשימה הזה – מעניקה לך הצצה לנפש הרגישה של הילד, (ואפשר לכתוב על כל אחד מהם פוסט שלם בנפרד…)

סיפרה לי חברה , שאצלם במעון זורקים (☹) את כל העבודות בחומרים של הילדים, ורק את "היפים" שולחים להורים.

המטרה של המעון ההוא – לשווק את המעון ע"י יצירות 'מכובדות' שאפשר להניח בויטרינה.

אם תדייקי את המטרה הראשונית של יצירת מסגרת וסביבה מקדמת התפתחות-

זה יאפשר לך לכבד ג"כ את כל השרבוטים "הפשוטים" של הפעוט.

למה כ"כ חשוב להנגיש ולגוון בהגשת חומרים בגיל הרך?

וויסות התחושה-

החושים היותר מפותחים מגיל לידה הוא חוש הריח והמישוש.

ברגעים הכי  מרגשים והראשונים של התינוק את רואה שהוא מצליח להריח את אימו. עוד טרם שנולד הוא מסוגל לתפוס אצבעות או למצוץ אותן.

לעומת זאת, מיומנויות החשיבה, ההבעה ואחרים המתפתחים באופן איטי יותר.

כפי שאת יכולה לראות בתינוקיה את התינוקים 'מושכים באוזניים או בשערות' של התינוק שמולו. כדי "לתפוס ולמשש" ולא מתוך חשיבה על השני…

לתינוק ולפעוט יש צורך לגעת, לחוש בידיו את האוביקטים הנמצאים סביבו. כאן את יכולה להבחין בהבדלי הוויסות החושי של כל ילד. ישנם פעוטות שהצורך שלהם לחוש חזק יותר ויש כאלו שפחות.

התפתחות ריגשית וחברתית-

החושים המתפתחים אצל הפעוט מאפשרים לו מלבד ללמוד את הסביבה

גם "ללמד את הסביבה"

ללמד ולספר לך על התוכן שיש בו, על צרכים, יצרים ותחושות שעולות בו

ובאות לידי ביטוי בזמן ההתנסות שלו בחומר.

בסדנת תרפיה באומנות שהעברתי ערכנו תרגיל מודעות קבוצתי, שבו הוכחנו כי הביטוי הניתן על הדף הוא השפה הפנימית של האדם.

החומר, התהליך והתוצר = מושפע ומבטא את ההלך הרוח, המחשבות, הגישות ואמונות האדם.

אם כך, בוודאי תסכימי שמוזר מאד לבקש מפעוט המתבטא על הדף-

לבטא את המחנכת שלו או לחילופין להעתיק את הדוגמא שהדפיסה.

כלומר לצבוע בצבע מסוים בזמן שצבע אחר מושך אותו יותר. או לשרבט רק בתוך צורה מסוימת כאשר רוצה לצבוע דווקא מסביב לצורה.

כמה טבעי, מפתח ומעניק ביטוי ושחרור לפעוט היכולת ליצור בעצמו את מה שבא מתוכו.

לבחור את הצבעים החמים או הקרים.

לבחור את החומר שמדבר אל ליבו,

לצבוע למרוח או לקרוע.

בתמונה המצורפת ניתן לראות כי מגיל חצי שנה בערך יכול התינוק לאחוז בידו צבע-

מאז שמקשר בין סיבה לתוצאה ויכולת לקביעת אוביקט באפשרותך לתת לו  לראות ולחוש מה קורה כאשר הוא נוגע בחומר, או מה קורה כאשר החומר נוגע בדף, או חלילה- בדף של החבר, או עוד יותר חס וחלילה על הבגד או השולחן (אמהלה… רק שהמטפלת לא תראה!!)

ובכך תוכלי להעניק לו יכולת וויסות חושי, רצון ויכולת להעז ולנסות, ולפתח יכולות מוטוריות ורגשיות מגיל הינקות.

זה מרגש את הילד/ הפעוט, למרוח בהנאה צרופה את כף היד בצבעי ידיים, לחוש את הפורקן בדפיקה עם צבעים על הדף. לחוות התלהבות ויצירה משרבוטים חופשיים באופן ספונטני ואינדוידואלי.

כאשר תעמיקי ותתבונני על מטרת הגשת החומרים,

חשיבות ההתנסות,

ההבנה לתהליך מבלי לצפות לתוצר,

תגישי באופן אוטומטי את החומרים בצורה נכונה ומאפשרת התפתחות.

כיצד תקדמי אצלך ואצל הצוות שלך את היכולת לשהות בתהליך ההתנסות?

איך תקדמי את ההבנה לחשיבות המגע עם החומר, לתהליך, לכל קשקוש..?

ע"י חשיפה

וע"י שיח

• למדי את מחנכות להתבונן על אופן ההתנסות של הפעוט בכל חומר שהוא:

 ניר טואלט שקורע, דפים שמקמט, בגדים שמכניס לפה (זה לא מסוכן!)

צבע שנוגס (קנינו לא רעיל) צבעי ידיים שמורח על הזרוע (להוסיף מעט סבון כלים לצבע. כך יורד בכביסה)

דפיקות עם הצבע או על הבצק, שרבוט על חומרים שונים ( כמה פעמים אמרנו לא על הארון! נו, נו, נו!)

המטרה היא – לנתב את כללל ההתנסויות האלו – להתנסות מלכתחילה,

אל תחכי שהילדים יחפשו גירויים,

אלא הקדימי אותם והעניקי להם אותם- בגדול! בשפע! ובסבלנות!

•  סדרי ועודדי סביבה מונגשת עם חומרים זמינים לוויסות חושי והתנסות:

גם קרטונים, חול ועלים בחצר נקראים חומר (כן ילדים, אני מרשה לגעת באבנים)

גם סוגי ספוגים, סקוטש ומגבות במשק הבית נקראים חומר (כן, אפשר לקחת את המברשות לפינת מטבח).

וכמובן כל חומרי היצירה המוגשים. (עדיפות לחומרים נפסדים וחומרים מהטבע) 

הסוד הוא הגיוון במוקדים ובחומרים!

חלק מסביבה מזמינה:

הוא סביבה שבה הלכלוך הוא חלק לגיטימי וחשוב מהלמידה,

ולא בעיה או תקלה שצריך למנוע.

•    קבעי זמן מוגדר של התנסות בחומרים,

לאפשר פעם ביום שעה קבועה / פעם בשבוע ביום קבוע, הגשה חופשית של חומרים.

זה חשוב בעיקר עבור ילדים שלא מעיזים לנסות או שקיבלו חינוך נוקשה.

• היי נוכחת והקפידי לראות כל ילד

עבודה בקבוצות קטנות שמאפשרות יחס אישי, ונגישות לכל ילד.

• אחרון חביב- הכי חשוב!!!!!!!!!!!!

אל תצפי לתוצר!

עברי מחינוך לתוצר וצורך "בעבודה יפה" לחינוך לתהליך והשהיה בעבודה.

לא חשוב מה הילד הכין,

חשוב מה הוא הרגיש בדרך, ומה הוא גילה ולמד על עצמו והסביבה בזמן הפעילות

במקום לאמר: "ילדים אנחנו עכשיו מכינים עבודה/ יצירה"  "תצבעו יפה שאמא תראה.."

אמרי:

"עכשיו ילדים אנחנו בודקים, עובדים ומתנסים עם החומרים"

לשאלה: "הגננת מה עושים?" השיבי: "מה שאתה בוחר לנסות!"

אל תדרשי להדביק או ליצור  משהו מסוים.

מעוניינת ברעיונות לחומרים בהגשה פתוחה? בבקשה:

(כן להקפיד על הגשה נאותה בסלסלות מרכזיות)

בצק, צבעים: עפרונות, פנדה, קריון, לורדים.

חומרים נפסדים: גלילים, קופסאות, קרטונים,

חומרים מהטבע:  עלים, צדפים, אצטרובלים

את כמבוגר אחראי לשלום הילדים, תווכי בשיח חיובי – כדי ליצור אווירה נעימה ומכבדת כל ילד.

תווכי את העשייה של הילדים, תווכי את העבודה המשותפת- את המיומנויות החברתיות שבאות לידי ביטוי בזמן העבודה.

וכמובן תווכי את הרגשות.

מה לא?

• אל תקטלגי ואל תתני כותרת וסטיגמה לעבודה של הילד.

• אל תבהלי מבלגן, מלכלוך

• אל תפחדי מההורים- (אם לא יבינו מה הילד שלהם עשה כאן.. הפתרון הוא לתעד- מצורף קובץ שליחה להורים בסוף הפוסט.)

• אל תעבדי בקבוצות גדולות.

המשפט החשוב אותו תשמיעי לצוות הוא:

מה שהילד ירגיש בשעת העבודה, חשוב יותר מהתוצר!

והנה הצעה ליצירת מוקד חומרים נגיש: "סדנא"

להלן תמונות מעשייה של גן הנמצא בשלבי הקמה (פרק תהילים שיקבלו מהר את הרשיון..)

כאן > צרפי שיתופים ותמונות של התנסות פעוטות, ומוקדים פתוחים שיצרתם במעון >

לאחר שהפנמת את הערך בהתנסות חופשית בחומר,

וודאי אינך מעוניינת כבר "לשווק וליחצן" להורים את המעון כסטודיו אקדמי ליצירות אומנות.-

לשם כך הכנתי לך קובץ שיתוף להורים

*** שלחי את הקובץ המצורף- ***

השיתוף חשוב כדי ליצור שפה אחידה וגישה חינוכית משותפת של הבית עם המעון.

ספרי כי המעון הוא מסגרת מאפשרת התפתחות ולמידה לפעוטות.

איחולי הצלחה והנאה~

מחכה לך כאן בפורום לשיתוף- ספרי אילו חומרים אהובים במיוחד במעון שלך? > וכיצד את מגוונת בהתנסות בחומרים? >

• קלארק, א', ומוס, פ' (2010). להקשיב לילדים צעירים: גישת הפסיפס.