-הקדמה בשיתוף אישי-
לפני הרבה שנים… שבוע אחרי לידת אחד הילדים, חל חג הפורים
8:00 בבוקר חג הפורים, אני מקבלת טלפון דחוף מבית החולים שיבא – תל השומר:
"בדיקות הסקר של התינוק יצאו לא תקינות, עליכם לבוא בדחיפות תוך שעה לקבל תרופה מצילה!"
משאירה לכן לדמיין ולשער את הבלבול והלחץ….
בבית החולים קיבלנו הסבר על משמעות בדיקות הסקר, הן נועדו לתת מענה בדיוק למצבים אלו שלא ניתן לצפות לפני הולדת התינוק.
החומר הבסיסי שחסר לתינוק בגופו עלול להשפיע על התפתחותו לגרום ל: (מצטטת רשימה חלקית)
פיגור, אוטיזם, לקויות רבות …
בסייעתא דשמיא וברחמיו המרובים עלינו, החסר נצפה בתוצאות בדיקות סקר שגרתיות, וניתן כתרופה ללא תופעות לוואי, ב"ה.
כשהחומר הספציפי הזה חסר בגיל ההתבגרות או בגיל המבוגר יותר, ההשפעה פוחתת והחסר עלול להשפיע "רק" על מצבי רוח, קשיי שינה, תיאבון וכד'.
כשהחומר הספציפי הזה חסר בגיל הינקות ההשפעה הרת אסון! קריטית! כל ההתפתחות עלולה להיות מעוותת ולא תקינה ברמה הפיזית, הקוגנטיבית והרגשית.
חברות,
כמה שהחומר הפיזי משפיע על האדם, החומר הרגשי והנפשי משפיע פי כמה!!!
כשלתינוק בגיל הרך יש חומרי גדילה של התקשרות בריאה, חום ואהבה, המשמעות וההשפעה שלה היא לאין ערוך!
לעומת זאת כשלפעוטות בגיל הרך יש חסר של חומר בסיסי: היקשרות לא בריאה, חוסר מגע חום ואהבה. הנזק שלו הוא לטווח ארוך!!!
כשילד בביה"ס נתקל בחסר ריגשי ההשפעה שלו הרסנית. אך במעון, בגיל הרך, חסך רגשי הוא הרבה יותר הרסני בעוצמה כפולה, ההשפעה שלו בעוצמה גרעינית!
פעוטות בגיל הרך הם כמו ספר פתוח
וכל מילה /התנהגות שלנו כלפי הילד הוא כמו חותם בספר. הנחתם, מוטמע בדיו ובולט בנוכחותו על דף חלק.
כשהילד גדל מעט, הוא לומד את הסביבה, הנפש שלו כבר הטמיעה את רגש הדמות המשמעותית לו,
הנפש שלו כבר הכילה בינקות בסיס מוצק להיקשרות בריאה ואמון בסיסי. ולכן אם בהמשך חייו יחווה קשיים /חסרים הוא יוכל למצוא בתוכו את האמון ואהבה הראשונית, להחזיר אותו לעצמו, אם בטיפול אם בתהליך אישי כדי להמשיך ולתפקד ביומיום.
למלא בוגר בחסר שלא קיבל בשנותיו הראשונות, בינקותו, זה כמעט כמו בור בלי תחתית.
ומכיוון שאנו אכן מאמינות בהשגחה פרטית, נשתדל להיות הדמיות הכי טובות והכי נכונות עבור הפעוטות שה' הוביל למעון שלנו, ולמלא את כל הצרכים הבסיסיים והקריטיים להתפתחות רגשית תקינה לפעוטות שבמעון.
על מה משפיע התפתחות רגשית וחברתית אצל פעוטות בגיל הרך?
על היכולת להאמין בה' ובאהבה שלו אלינו .
על יכולת לבנות מערכת יחסים תקינה עם בן זוג.
על יכולת להוות הורה כַּשיר ובריא לילדים.
על הבטחון להתפרנס ולתקשר עם הסביבה.
ועל אין ספור תחומים משמעותיים המושפעים מעומק הנפש שלנו שניזונה בינקות.
אז מה נעשה שמרבית שעות הערות וחוויות התינוק בגיל הרך מתקיימות במסגרת המעון?
מה נעשה שלא תמיד המחנכות מהוות את הדמות המייטבית לתינוקות שבאחריותנו?
דבר ראשון להכיר בהשפעת המחנכות על ההתפתחות הרגשית והחברתית בגיל הרך.
אם חשבת שבקבוק המטרנה עדיפה על חיוך. טעית
אם חשבת שטיטול נקי עדיף על חיבוק. טעית.
במעון אנחנו נדרשות ל"שפרה ופועה"
ל"שפר" את התינוק- באופן הטכני, נקיון, סביבה בטוחה. ו"לפעות" לפעוט, מילוי צרכים ריגשיים ונשמתיים.
לדבר ולשוחח עם המחנכות על נושא ההתפתחות הרגשית אצל הפעוטות, להיות מנהלת מעון המהווה דוגמא לדמות עם גישה חינוכית, לפתור דילמות חינוכיות ברגישות מלאה,
לראות כל תינוק ופעוט בגיל הרך במעון- כעולם ומלואו, שעתידו מונח בכפות ידייך!
המחקרים מוכיחים כי ילד שהרגיש אהוב, רצוי. הרגיש יציבות, מגע וחום של הדמות ההיקשרות העיקרית שלו- גדל בריא בנפשו. מנצל את הפוטנציאל שלו, נותן אמון, אהוב ומצליח.
לעומת תינוקות ויונקים שקיבלו טיפול פיזי (ENDELING) ללא מעטפת ריגשית (HOLDING) חוו פיגור ועיכוב בהתפתחות רגשית וחברתית שהשפיעה על מופעי התנהגות ולמידה בהמשך החיים.
אז מה למעיישה?
קראו עוד על כך בפוסט:
כתיבת תגובה