היית רוצה כזו מן מראה שתשקף לך את היכולות שלך?
מראה שתציב למול עינייך את מה שהעומדים מולך רואים?
ואוו, זה יכול היה להיות מדהים!
זה היה מאפשר לך לסדר את התגובות שלך באופן שיקדם תקשורת.
זה היה מאפשר לך לזהות בזמן אמת התנהגויות שלך.
מתחשק לך לקנות מראה כזו?
כאן תוכלי לקבל מראה כזו.
מראה שתעניק לך יכולת רפלקטיבית.
יכולת רפלקטיבית מעניקה לך מתנה, מראה שתייפה אותך!!!
חשיבה רפלקטיבית מקדמת התפתחות אישית ומקצועית של הצוות החינוכי. המנהלת והמחנכות במעון.
ומאפשרת להן לפתח מיומנויות תקשורת, וויסות התנהגות. ולתת טיפול ויחס נכון יותר לצורכי הילדים.
- רפלקציה- הגדרה רפלקציה עצמית
הגדרה: "פניה לאחור" התבוננות רטרוספקיבית וחשיבה מכוונת על פעולה, או ארוע.
מהי גישת הרפלקציה ?
מודעות.
בחינה.
שיקוף וניתוח הפעולות, האמונות, המחשבות, הרגשות והמניעים שעמדו בבסיס הארוע.
ע" זיהוי דפוסי התנהגות של העצמי ושל הסביבה-
מיומנות רפלקטיבית יוצרת תהליך של שינוי ומהווה בסיס להטמעת דפוסי התנהגות חיוביים ותקשורת מייטבית.
היכולת לברר מה קורה לי כשילד נושך.
כשאני מצליחה לזהות איזו תחושה עוברת בי מול ההורה העומד מולי.
כשאני מזהה התנהגות שלי בזמן אמת.
זהו סימן כי המערכת הרפלקטיבית עובדת אצלי.
המראה הפנימית משדרת לי בזמן אמת השתקפות אותנטית.
לאחר שזיהינו, בררנו, ניתחנו את המראה הפנימית שלנו. אנחנו יכולות לעבוד ולעבד את עצמנו.
איפה קונים את המראה הזו? או איך עושים את זה?
הטוב ביותר כמובן הוא בקבוצות וסדנאות, אותן אני מעבירה בהשתלמויות.
בקבוצה חווים את הרפלקציה באופן עוצמתי.
גם באופן עצמאי ניתן לפתח מיומנות זו ע"י כתיבה וחקר בתהליך עיקבי שחוזר על עצמו.
ישנם מודלים שונים לרפלקציה: מודל הבצל של קורטהאגן (2014), מודל הכתיבה "החופשית" של כהן (2011), רפלקציה במדעים מדויקים (ARTID 2015) מודל לפדגוגיה רפלקטיבית מונחית מולטימדיה (2013), ועוד.
בפוסט זה נתמקד במודל מבוסס אינטרקציות שבניתי.
בעבודה עם צוות בתהליך המודל הנוכחי, צפיתי בשינוי משמעותי מאד, כך גם בשיחה עם המחנכות הן שיתפו על קידום אישי ושינוי גישות לחיוביות יותר.
הספונטניות שלנו מובילה אותנו למענה כאן ועכשיו. תשובה שעומדת בראש הערימה.
המענה שאנו מצפים לה נמצאת בד"כ בתחתית הערמה או בין הערימות:)
ולכן כשנשאל מחנכת 'מה קורה עם הפעוט ראובן'? באופן ספונטני היא תעלה את האופי של הילד, הקשיים שלו, המשפחה שלו וכן הלאה.
כשנשאל את עצמנו 'מה קורה עם המחנכת שרה'? נענה באופן ספונטני את התשובה- "היא מאחרת, היא מזלזלת, היא לא קשובה" וכן הלאה.
התשובה שלנו עוברת באופן ישיר לשני.
כאן אנו רוצות באופן רפלקטיבי להעביר את השאלה לעצמנו, לתוכנו.
ואז כתשובה לשאלה מה קורה עם ראובן- נצפה לתשובה מתוך המחנכת- "הילד מעלה בי כעס, חוסר אונים, אני מרגישה לא מושלמת, לא מצליחה" ועוד.
התשובה לשאלה מה קורה עם המחנכת שרה תעלה בנו תשובה פנימית- "לא שוחחתי עם המחנכת הרבה הזמן, לא עקבתי, לא החמאתי (או החמאתי באופן לא נכון) אני מרגישה לא מספיק לעומתה, לא הייתי אסרטיבית או רגישה."
התשובה הפנימית נותנת לנו המון מקום לחקירה.
בד"כ התשובה הפנימית הראשונה שתעלה בנו, לא תהיה התשובה העמוקה ביותר והנכונה.
במודל הרפלקציה מבוסס אינטרקציות נחקור את התשובות ואת מה שעומד מאחוריהן.
רוצה לנסות?
מוזמנת בשמחה~ לתהליך קצרצר:
הכיני לפנייך דף ועט. (תאוריה נשארת בתאוריה. למעשה צריך מעשה…)
עני על השאלות בשליפה ללא מחשבה והמתנה.
- העלי לפנייך סיטואציה מסוימת. דמייני אותה במוחשיות.
- רשמי בדף תגובה אופיינית לך.
- רשמי לפנייך תגובות אופייניות לפרטנרים שמולך, אם ישנם. אם הסיטואציה היא רק עם עצמך דלגי על שלב זה.
- רשמי בטבלה 5 סיבות הגיוניות לדעתך לתגובה שלך.
- רשמי 5 תגובות הגיוניות לדעתך לתגובה של הפרטנרים.
- השלימי את המשפטים בהקשר לסיטואציה
אני יודעת ש____________
אני חושבת ש____________
מרגיש לי _______________
זה מעורר בי ______________
וגם________________
לכן אני _________________
ולכן עשיתי /הגבתי___________________
עד כאן חקירה קצרצרה, בפגישת קאוצינג התהליך ארוך יותר.
מכאן לתובנות ומסקנות ,
(גם כאן בתהליך אישי יש עוד תהליך אמצע על מנת לבסס את המסקנות על מצע יציב.)
איזו תגובה הייתי מצפה לקבל?__________________
איך הייתי רוצה לפעול בפעם הבאה?____________________
מדוע הייתי רוצה לפעול באופן שבחרתי?___ מה זה יתרום לי? לסביבה שלי?
התהליך ממשיך לאחר מפגשים נוספים עם סיטאציות דומות.
המראה המדהימה הזו מעניקה יכולת לזהות בזמן אמת את שקורה איתנו.
ובתהליך איטי מעניק יכולת וויסות ושליטה על עצמנו.
יכולת רפלקטיבית מועברת לסביבה באופן לא מודע. ומשפיעה באופן חיובי על כל מערכות היחסים שלנו.
מחקרים רבים מלמדים כי פיתוח יכולת רפלקטיבית היא כמו אימון של שרירים.
ככל שעובדים ומפתחים אותם בהתמדה, כך הם מתחזקים ונעשים מיומנים יותר.
אותו הדבר בפיתוח היכולת הרפלקטיבית: ככל שנעצור יותר נקשיב יותר לדברים הנמצאים מתחת להתנהגות החיצונית, נחשוב לפני שנפעל – כך תתפתח בנו היכולת הרפלקטיבית בצורה טובה יותר.
ואיך זה קשור לעבודה עם ילדים?
ככל שנעבוד על יכולת זו מגיל צעיר – כך ילדים יצליחו טוב יותר להביע את עצמם, להסביר מה הם מרגישים וחושבים.
הם יפתחו יכולת אמפתית גבוהה יותר לסביבה ויצליחו לפתור קונפליקטים בצורה יעילה ותקשורתית יותר.
כן, גם ילדים צעירים מאד אשר חווים קשרים רפלקטיביים כדבר שבשגרה ידברו בשפה רפלקטיבית כבר בגיל צעיר.
אז איך מפתחים רפלקטיביות אצל ילדים?
מהטמה גנדי אמר: "הייה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולמך",
וכמו בכל תחום, כך גם עם רפלקטיביות. בכדי לפתח אותה אצל ילדים, עלינו להיות רפלקטיביות בעצמנו!
הרפלקטיביות זו יכולת ומיומנות שנלמדת מתוך ההתנסויות שלנו שוב ושוב.
בכך שאנו הצוות האמון על חינוך וטיפול בפעוטות, נהיה רפלקטיביות כלפי עצמנו וכלפי הסביבה שלנו, הילדים ילמדו להכיר את עצמם ואת סביבתם טוב יותר וע"י כך להצליח לבטא ולווסת יותר את עצמם.
